
התוכנית החינוכית
מערכת החינוך היא התשתית המרכזית לעתיד של מדינת ישראל – לא רק כמנוע לצמיחה כלכלית, אלא כיסוד לחברה שוויונית, מוסרית ויצירתית. תוכנית זו מציעה רפורמה מקיפה במערכת החינוך, מגיל ינקות ועד להשכלה הגבוהה, תוך התאמה לעידן הטכנולוגי והחברתי של המאה ה-21.
עקרונות יסוד:
- חינוך חובה חינם מגיל חצי שנה ועד לתואר שני (אקדמי או הנדסי), כולל מימון הסעדה, ביגוד, עזרה לימודית וצהרונים לנזקקים.
- אחריות לאומית לחינוך – משרד החינוך יתפקד כרגולטור, והרשויות המקומיות ישמשו כמבצעות בפועל.
- שוויון הזדמנויות לכל מגזר – חיזוק החינוך בפריפריה, בחברה הערבית, הדתית והחרדית, כולל מוסדות אקדמיים חדשים ומסגרות חינוך טכנולוגיות.
יעדים מרכזיים:
מהפכת תוכן ולמידה:
-
- שינוי תוכנית הלימודים לפי צרכי העתיד: רובוטיקה, בינה מלאכותית, אנרגיה ירוקה, חינוך פיננסי, ביוטק ועוד.
- בניית מערך לימוד וירטואלי ממוחשב לכל תלמיד, כולל מערכת AI למעקב אישי וחיזוק למידה עצמאית.
- החזרת ערכים של משמעת, דרך ארץ ואחריות אישית – בשילוב קוד משותף למורים, הורים ותלמידים.
מעמד המורה:
-
- העלאת רף הכניסה להוראה: תואר ראשון חובה ותוספת שכר של 50% למורים מוסמכים.
- תיעדוף מורים לפריפריה באמצעות תמריצי מס, קרקע לבנייה ומסלולי קידום מקצועיים.
- הכשרת קצינים פורשי צה”ל להוראה ומנהיגות חינוכית.
מוסדות חינוך מותאמים למציאות משתנה:
-
- בתי ספר רב-תחומיים ורב-מסלוליים – התאמה אישית למסלולים מקצועיים, טכנולוגיים או עיוניים.
- פיתוח חינוך גופני וחינוך לבריאות, ספורט כערך חינוכי והכנה לצה”ל.
- הגברת האכיפה והביטחון בבתי הספר – צמצום אלימות, הגברת שיטור והחמרת ענישה.
השכלה גבוהה לכולם:
-
- סבסוד לימודים בתחומי מפתח לפי צרכי המדינה.
- הרחבת מספר האוניברסיטאות, כולל פתיחת פקולטות לרפואה בישראל לצמצום יציאה ללימודים בחו”ל.
- פיתוח מוסדות אקדמיים ייעודיים למגזרים ייחודיים – ערבי, חרדי, דתי, פריפריאלי.
חינוך כמנוע לשילוב חברתי:
-
- לימוד עברית, אנגלית ומחשבים כחובה במגזר הערבי לשיפור שילוב בתעסוקה.
- עידוד פתיחת מעונות וגנים במגזר הערבי להוצאת נשים לשוק העבודה.
- השקעה בחינוך בלתי פורמלי – תנועות נוער, מתנ”סים, מועדוני ספורט, בתי ספר למנהיגות.
חזון חינוכי:
מערכת חינוך שוויונית, מתקדמת ובעלת שליחות – שמצמיחה בוגרים ערכיים, עצמאיים, יוזמים ומובילים. חינוך שהוא לא “שירות בייביסיטר”, אלא החזית האמתית של בניית המדינה.