התוכנית לשיקום אנשי המילואים

תוכנית לאומית לשיקום ושילוב אנשי המילואים בישראל

 עקרונות יסוד

התוכנית נשענת על ארבעה עקרונות מרכזיים:

1. שיקום כוללני:
   השיקום חייב להיות רב-מערכתי  כלכלי, חברתי, משפחתי ונפשי  כדי למנוע טיפול נקודתי בלבד שיותיר פערים פתוחים.
2. חובת המדינה ולא טובה:
   מדובר באחריות לאומית, לא במחווה או “תודה”. ללא לוחמים אלה, הכלכלה לא הייתה מתקיימת כלל.
3. פשטות ויעילות:
   כל המנגנונים חייבים להיות נגישים דיגיטלית, מהירים, עם מינימום בירוקרטיה.
4. השקעה מניבה:
   השקעה בשיקום אנשי מילואים תתרום לכלכלה, לתעסוקה ולחוסן הלאומי הרבה יותר מעלותה.

הרכיב הכלכלי

הקלות מס והטבות רגולטוריות

משמעות: אנשי מילואים בעלי עסקים ספגו הפסדים כבדים עקב היעדרותם מהעסק. רבים איבדו לקוחות, נתח שוק ואמון, לעיתים גם כשעסקיהם היו רווחיים לפני המלחמה.
הצעה:

• פטור ממע”מ לשנה אחת: כל איש מילואים יוכל לגבות מע”מ אך לא יעבירו למדינה. פעולה זו תשאיר בעסק ממוצע עוד 17% הכנסה נטו  חמצן כלכלי חיוני לשיקום.
• פריסת מס הכנסה לעשר שנים: כדי להימנע מקריסת תזרים. ההחזר יתבצע בהדרגה, עם אפשרות לקיזוז הפסדים ממילואים כהוצאה מוכרת.
• פטור מארנונה ואגרות עירוניות: עסקים קטנים רבים קורסים עקב תשלומי חובה קבועים. הפטור לשנה יסייע בשיקום תשתיתי.
• הפחתת בירוקרטיה ברישוי: הקמת “מסלול מהיר למילואימניקים” במשרד הכלכלה, שיאפשר חידוש רישיון עסק תוך 48 שעות בלבד.

יישום:

• הוצאת צו ממשלתי זמני לתקופה של שנה, באישור ועדת כספים.
• הפעלת מנגנון משולב בין רשות המסים, משרד הכלכלה והשלטון המקומי, עם ממשק דיגיטלי אחד.

תמיכה בעסקים

משמעות: עסקים בבעלות אנשי מילואים נפגעו לא רק מהיעדרות אלא גם מירידה כללית בצריכה. כדי להצילם נדרש שילוב של תמיכה כלכלית, שיווקית וליווי מקצועי.
הצעה:

• קרן שיקום לעסקים במילואים  תקציב של 2 מיליארד ש”ח במימון המדינה והבנקים, תעניק הלוואות גישור עד 500,000 ש”ח ללא ריבית וללא בטחונות.
• מימון ליווי עסקי אישי: כל איש מילואים יקבל מנטור  רואה חשבון, יועץ עסקי או מומחה לשיווק  לתקופה של חצי שנה לפחות, במימון מלא של המדינה.
• קמפיין פרסום ממלכתי: לשכת הפרסום הממשלתית תוביל קמפיין “קונים ממי ששמר עלינו”, שיקדם עסקים של מילואימניקים בערוצי תקשורת ובמדיה הדיגיטלית.

יישום:

• חיבור בין משרדי הכלכלה, האוצר והפרסום הממשלתי.
• הפעלת פלטפורמה ייעודית שבה כל עסק יוכל להירשם ולקבל סיוע מהיר תוך 10 ימי עבודה.

הקלות בנקאיות ומשכנתאות

משמעות: רבים נקלעו לפיגורים בתשלומים, דבר שמעמיק את הקריסה הנפשית והכלכלית.
הצעה:

• דחייה של 6 חודשים בתשלומי משכנתה והלוואות עסקיות.
• פריסה מחודשת עד 36 חודשים ללא ריבית פיגורים.
• הקמת קרן ביטחון כלכלית שתסבסד ריביות למי שאיבד הכנסה משמעותית עקב שירות מילואים.

יישום:

• הסדר כולל בין בנק ישראל לאיגוד הבנקים.
• עדכון מערכות האשראי כך שתקופת מילואים לא תחשב כחדלות פירעון.

הרכיב החברתי והמשפחתי

שיקום התא המשפחתי

משמעות: שירות ממושך במילואים גרם לניתוק רגשי, עייפות נפשית וחוסר תקשורת שהביאו לגל גירושים חסר תקדים.
הצעה:

• מרכזי “בית חם למילואימניקים” בכל מחוז, בהובלת משרד הרווחה, עם יועצי זוגיות, עובדים סוציאליים ומדריכי משפחה.
• נופש משפחתי שנתי במימון המדינה  שבוע חופשה בארץ לכל משפחה ששירות המילואים עבר 300 ימים.
• הדרכות לשיקום יחסים בשיתוף תנועות נוער, עמותות וארגוני נשים, לחיזוק התא המשפחתי והקהילתי.

יישום:

• תקצוב מיידי דרך משרד הרווחה.
• שיתוף פעולה עם רשתות מלונות, קמפוסים אזוריים ועמותות רווחה קיימות (עמותת “גדולים מהחיים”, “נפש אחת” ועוד).

חיזוק הקהילה והחברה

משמעות: לאחר המלחמה, רבים חווים ניכור מהחברה האזרחית שלא חוותה את המאמץ הצבאי. זהו מקור לייאוש ולניכור.
הצעה:

• מערך “חזרה לקהילה“  תוכנית של סדנאות, מפגשים חברתיים ופרויקטים משותפים למילואימניקים ובני משפחותיהם.
• תוכנית “מילואימניקים מלמדים”  שיבוץ אנשי מילואים בבתי ספר ומוסדות חינוך להעברת שיעורי ערכים, מנהיגות ואחריות.
• קהילות העצמה אזוריות  מרכזים קהילתיים שיפעלו בערים וביישובים, בהם יתקיימו מפגשי תמיכה ולמידה.

יישום:

• מימון עירוני וולונטרי, בשיתוף המרכז לשלטון מקומי.
• גיוס סטודנטים ומורים כמתנדבים להובלת הפעילות.

הרכיב הנפשי והבריאותי

טיפול רגשי מקיף

משמעות: אנשי מילואים רבים סובלים מתסמיני PTSD, חרדה, נדודי שינה, דיכאון ותחושת אובדן משמעות. טיפול נפשי הוא קריטי לשיקומם.
הצעה:

• גישה חופשית לפסיכולוגים פרטיים במימון המדינה, ללא הפניות וללא המתנה.
• מערך פסיכיאטרי צבאי-אזרחי משולב  הקמת מוקדים אזוריים שיפעלו 24/7.
• קבוצות תמיכה ייעודיות בהובלת מטפלים מוסמכים, בשילוב אמנות, ספורט ופעילות קבוצתית.
• קו סיוע לאנשי מילואים  מוקד חירום אנונימי עם אנשי טיפול ופסיכולוגים זמינים.

יישום:

• חוזים בין משרד הבריאות לאיגודי הפסיכולוגים והעמותות הטיפוליות.
• שילוב עם מערך קופות החולים לאיתור יזום של מטופלים.

טיפול מונע ושיקום באמצעות עשייה

משמעות: חזרה לפעילות מקצועית וחברתית היא גורם טיפולי בפני עצמו.
הצעה:

• שילוב אנשי מילואים בפרויקטים קהילתיים, מיזמים לאומיים וחונכות לדור הצעיר.
• הקמת “מרכזי שיקום בעשייה”  חממות שיקומיות לתעסוקה, טכנולוגיה, אמנות ויזמות.

יישום:

• הפעלת תוכניות חונכות ומנטורינג בשיתוף משרד העבודה, הסוכנות היהודית ועמותות אזרחיות.

שלבי יישום והפעלה

שלב א  הקמה (חודש 1-2)

• מינוי נציב לאומי לשיקום אנשי מילואים במשרד ראש הממשלה.
• הקמת מטה מתכלל הכולל נציגי כל המשרדים.
• פתיחת אתר רישום ובדיקת זכאות מיידית באמצעות תעודת שחרור.

שלב ב  הפעלה (חודש 2-4)

• הפעלת ההקלות במס והקרן לעסקים.
• הפעלת מערך הליווי הפסיכולוגי והמשפחתי.
• קמפיין לאומי: “מדינה משקמת את מגניה”.

שלב ג  התבססות (חודש 4-6)

• פתיחת מרכזים אזוריים לשיקום חברתי.
• הרחבת הסיוע לעסקים ששרדו.
• יצירת מערכת מדידה להערכת הצלחה לפי נתוני הכנסות, משפחות ששרדו ושביעות רצון.

שלב ד  בקרה והרחבה (לאחר חצי שנה)

• דו”ח שנתי לוועדת הכספים והקבינט החברתי.
• הרחבת התוכנית לדור מילואימניקים עתידי.

משמעות לאומית

• שיקום כלכלי: עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים יחזרו לפעילות, ישמרו משרות ויגדילו את התמ”ג.
• שיקום חברתי: חיזוק הלכידות הלאומית ותחושת הערבות ההדדית.
• בריאות נפשית: הפחתה בתסמיני טראומה ובאשפוזים, עלייה בתפקוד.
• חיזוק אמון הציבור במדינה: העברת מסר ברור  המדינה לא שוכחת את מגניה.