תוכנית דת ומדינה

דת ומדינה – זהות יהודית, חירות אישית וכבוד הדדי

המרחב הציבורי בישראל צריך לאפשר לכל יהודי – מכל זרם, מגדר או השקפת עולם – לחיות את יהדותו ואת אזרחותו בחופש, בשוויון ובתחושת שייכות. לצד כיבוד המסורת והמורשת, יש להבטיח מדינה חופשית, מאוחדת ומכילה.

עיקרי התוכנית:

1. הפרדת דת ומדינה הדרגתית ומבוקרת
   הפרדה בין מערכות דתיות לאזרחיות – ללא פגיעה במורשת היהודית, אך תוך שמירה על חופש בחירה.
2. רבנות פלורליסטית לפי זרמים
   הכרה בזרמים האורתודוקסי, הקונסרבטיבי והרפורמי – בגיור, נישואין, כשרות ומועצות דתיות.
3. נישואין אזרחיים בישראל
   הכרה בזכותו של כל אדם לבחור את בן/בת זוגו – כולל נישואין חד-מיניים וזוגות שאינם יהודים לפי ההלכה.
4. שוויון בפונדקאות
   מתן האפשרות להליך פונדקאות חוקי בישראל לכל אזרח, בהתאם לרצונו והעדפותיו האישיות.
5. תחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת – לפי אזור ואיזון
   תחבורה ופעילות מסחרית בשבת תתאפשר במרחבים חילוניים ופריפריאליים, תוך כיבוד אזורים בעלי רגישות דתית – עקרון “חיה ותן לחיות”.
6. החזרת הסמכות לרשויות המקומיות
   נושאי דת, בילוי, מסחר, חינוך ותחבורה יוכרעו ברמה המקומית, בהתאם לאופי היישוב ותושביו.
7. תעודת יושר לכל נבחר ציבור
   הגברת השקיפות והמוסר הציבורי – ללא קשר ללבוש או השקפה דתית.
8. הגבלת כהונה של אישי ציבור לשתי קדנציות בלבד
   לעידוד רענון הנהגה ולחיזוק הדמוקרטיה הפנימית.
9. העלאת אחוז החסימה ל־5 מנדטים
   לצמצום סחטנות מגזרית ולאיחוד פוליטי סביב ערכים רחבים.
10. מחויבות אזרחית לכלל המגזרים
    שילוב החרדים בתעסוקה, בלימודים ובשירות אזרחי או צבאי – תוך שמירה על כבוד הדדי ומתן פתרונות מותאמים.
11. קידום העלאת שארית הפלשמורה מאתיופיה
    כמעשה מוסרי ולאומי – מתוך מחויבות לערבות הדדית ולזהות המשותפת.

דת ומדינה אינם חייבים להתנגש – הם יכולים להשלים זה את זו.
בממלכתיות, באחריות ובאהבה.