הנושא הפלסטינאי: סוגיית הרשות הפלסטינית והסדר מדורג
ישראל ניצבת מול אחד האתגרים המורכבים והרגישים ביותר בזירה המדינית – הסדר עם הרשות הפלסטינית. סוגיה זו מחייבת גישה אחראית, ריאלית ועמוקה, המאזנת בין ביטחון לאומי, יציבות אזורית וזכויות האדם של כל הצדדים
הנושא הפלסטינאי: סוגיית הרשות הפלסטינית והסדר מדורג
הקדמה: סוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא אחת מהמורכבות והממושכות בזירה הבינלאומית. היא משלבת היבטים ביטחוניים, פוליטיים, דמוגרפיים, היסטוריים ודתיים. עם זאת, מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להותיר את הנושא ללא מענה מדיני ברור – הן ברמה הפנימית והן הבינלאומית. יחד עם זאת, חשוב להבין כי המציאות המדינית-חברתית בתוך הרשות הפלסטינית מחייבת גישה מדורגת, אחראית וריאלית.
עקרונות הפעולה
הכרה במציאות – הרשות אינה מדינה בשלה
הרשות הפלסטינית אינה ישות מדינתית יציבה. מדובר באוכלוסייה המבוססת על חלוקה לשבטיות עמוקה, חסרת שלטון מרכזי אפקטיבי, עם שליטה מקבילה של חמאס, פת”ח וגופים שבטיים אחרים. כל ניסיון להקים מדינה פלסטינית ריבונית בעת הזו – ללא הכנה של מוסדות ממשל, מערכת כלכלית וביטחונית יציבה – צפוי להיכשל ואף עלול להוביל למלחמת אזרחים פנימית ולהשתלטות ארגוני טרור.
פתרון של אוטונומיה שלטונית מדורגת
השלב הראשון חייב להיות מתן אוטונומיה שלטונית מלאה לערים הפלסטיניות ביהודה, שומרון ועזה – בהתאם להסכמי אוסלו המקוריים – אך תוך שמירה על גבולות ביטחון ברורים לישראל.
- תחומי האחריות של האוטונומיה יכללו: חינוך, כלכלה, בריאות, תשתיות, תחבורה, ואכיפה פלילית פנימית.
- ביטחון חיצוני וגבולות – יישארו בשליטת ישראל עד לשלב ב’.
הסכם כלכלי אזורי עם האוטונומיה הפלסטינית
- קידום תוכנית כלכלית אזורית רב-שנתית, בתמיכת מדינות המפרץ, ארה”ב והאיחוד האירופי.
- הקמת אזורי סחר חופשי משותפים באזורי המעבר.
- תמרוץ השקעות בינלאומיות ברשות, תוך בקרה על העברת כספים למניעת שימוש בטרור.
שיתוף פעולה ביטחוני תחת פיקוח בינלאומי
- הכשרת כוחות ביטחון מקומיים, בפיקוח בינלאומי הדוק, לצורכי אכיפת סדר ושלטון חוק פנימי בלבד.
- כל הסכם עתידי יותנה בפירוק מוחלט של חמאס מנשקו והכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי.
עתיד ירושלים
ירושלים תישאר מאוחדת בריבונות ישראלית. ניתנת אפשרות לניהול אוטונומי דתי ומוניציפלי מסוים לפלסטינים במזרח ירושלים, אך לא כלול ב”חלוקת העיר”.
זכות השיבה – מחוץ למשוואה
אין ולא תהיה אפשרות ל”זכות שיבה” לישראל. כל פתרון לפליטים יתבצע דרך קליטה במדינות אחרות, או במסגרת יישוב מחדש בתוך תחומי האוטונומיה הפלסטינית.
שלב עתידי – מדינה מותנית
רק לאחר שנים של יציבות, בניית מוסדות שלטון, כלכלה חזקה ופריחה אזרחית – ניתן יהיה לבחון אפשרות להכרה במדינה פלסטינית בשטחי האוטונומיה, תוך חילופי שטחים שיבטיחו את ביטחון ישראל, ובהסכמה מלאה של הקונצנזוס הבינלאומי.
מסר אסטרטגי
הגישה שמוביל שמואל שי מבקשת להימנע מהבטחות סרק ופתרונות מדיניים “מהירים” שאין להם כל בסיס מציאותי. במקום זאת, נדרשת תוכנית מדורגת, אחראית ובת קיימא שמכירה במציאות הדינמית והמורכבת של האזור – ומובילה להסדר שלום כלכלי וביטחוני בר קיימא, תוך שמירה מוחלטת על האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל.
