החטופים בעזה – סוגיה לאומית המחייבת פתרון אמיץ ומעשי
החטופים בעזה – סוגיה לאומית המחייבת פתרון אמיץ ומעשי
סוגיית החטופים המוחזקים בעזה איננה עוד נושא בסדר היום הציבורי – היא מהווה את אחת הסוגיות הרגישות, הכואבות והמורכבות ביותר שעמה מתמודדת מדינת ישראל. מעבר למשפחות החטופים הזועקות לצדק, הסוגיה הזו טומנת בחובה שאלות עקרוניות של ריבונות, הרתעה, מוסר לאומי ויכולת קבלת החלטות במצבי קצה.
חמאס – גוף טרור שיש לסיים את שלטונו
ברור לכל, כי כל עוד חמאס שולט בעזה – גם אם באופן חלקי, גם אם תחת פיקוח חיצוני – לא יהיה שקט לא לדרום, לא למדינת ישראל ולא לעולם הערבי כולו. חמאס איננו רק אויב של ישראל, אלא גם איום חוצה גבולות: לסעודיה, לאיחוד האמירויות, למצרים ולירדן – חמאס הוא שלוחה של האחים המוסלמים ואיראן. מדובר בגוף שלא ניתן לקיים מולו שום הסכם ארוך טווח. לפיכך, כל תהליך מדיני או ביטחוני חייב להניח מראש – חמאס איננו יכול להישאר שליט בעזה.
הפתרון האסטרטגי: יציאה יזומה והצבת תנאים
הצעה אסטרטגית אפשרית: צה”ל משלים את משימותיו בעזה, יוצא מהשטח באופן יזום ומכריז – המלחמה הסתיימה. אך במקביל, ישראל דורשת מיידית את שחרור כל החטופים, ללא שום תנאים. ישראל לא זקוקה למתווכים, לא להסכמים בינלאומיים – אלא קובעת עובדות בשטח: סיום הלחימה תמורת שחרור החטופים. במידה ודרישה זו לא נענית, יש להפעיל מנופי לחץ אגרסיביים, כולל החזקה וסנקציות קשות על בכירים חמאסיים המוחזקים בישראל – עד לקבלת תוצאה.
לא דיפלומטיה – אלא הרתעה
הטרור מבין רק כוח. ניסיון העבר מוכיח – הסכמים, דיפלומטיה או הבטחות – אינם מביאים תוצאה. רק כאשר ארגוני הטרור רואים שהמחיר הוא בלתי נסבל – הם נסוגים. לכן, אם חמאס לא ישחרר את החטופים – יש לנקוט במדיניות הרתעה קיצונית שכוללת אמצעים חריגים, אבל מוצדקים מוסרית ובינלאומית, כל עוד הם מונעים שפיכות דמים ומחזירים אזרחים הביתה.
למחרת – הסדר מדיני חדש
עם השבת החטופים, יש להוביל מהלך רחב בשיתוף סעודיה, מצרים, ירדן, האמירויות וארה”ב, ולהקים שלטון חדש בעזה – אולי בהובלת גורמים פלסטיניים כמו מוחמד דחלאן, מרואן ברגותי או זכריא זביידי. אלה נתפסים כבעלי כוח, אך גם בעלי קשרים עם מדינות ערביות מתונות. זהו מנוף ליצירת סדר חדש שיאפשר פיתוח כלכלי, רגיעה אזורית ושלום מתגלגל.
סיכום
סוגיית החטופים היא מבחן מוסרי, ביטחוני ומנהיגותי למדינת ישראל. הפתרון אינו עוד סבב לחצים על חמאס – אלא תפיסה אסטרטגית כוללת: סיום שלטון הטרור, החזרת החטופים, והקמת מנגנון אזורי חדש. זהו הזמן למנהיגות ברורה, תקיפה ואחראית – שמסתכלת קדימה ומובילה את המדינה למציאות חדשה, בטוחה וצודקת יותר.
